היה טוב ולא ידענו

תקציר:
דליה, קשיש בן שבעים, הוא בעליו של מלון "רומיאו ודליה", מלון קטן הממוקם בלב כרך רועש ומצחין. המלון מוקף גן גדול ומטופח, עליו טרח דליה רבות. עתה, בערוב ימיו, יוצא דליה הנואש לחפש מי ראוי לרשת מידיו את המלון. אשתו, רלי, אינה ראויה, מאחר שגם היא כבר בגיל הבלות, שלא להזכיר את קשריה ההדוקים מדי עם החוזר בשאלה, הגדול בתורה שגילח את זקנו, הרב יואל נסים אוליפנט. גם בנו היחיד אינו יורש טבעי. ראשית, מאחר שהוא אינו יוצא חלציו של דליה אלא של חברו הקרוב, הדוקטור יחזקאל רבינא, המתגורר במלון דרך קבע, ועוד בחינם. וחשוב מזה – הרי הבן-לא-בן ימכור את הנכס בהזדמנות הראשונה, ושיישרפו המלון והגן הסובב אותו. והעירייה, האם לתת למחוללת האסונות הזאת לשמור על השמנת? הרי העירייה יותר קטלנית מאשתו ומבנו גם יחד. אז בידי מי להפקיד את פינת החמד, שלא תהפוך מרמס לרודפי בצע?

עותקים